אקולוגיה של מחשבות - ביטוי וריפוי | תמר אגמון

אקולוגיה של מחשבות

תאספי את השיט שלך, רקדי ריקוד קטן, חשבי מסלול מחדש, הפכי את הזבל שלך לזהב.

איך להפוך את ״לך לך, יא זבל״ ל״יההה! כיף שבאת, שב קצת, תודה על המתנות!"

לילה, או שכבר בוקר, שעה כזו שכבר לא ברור אם התחיל היום החדש (אחכה עוד קצת במיטה, עד שיתחילו הציפורים) או שאני אמורה עוד לישון שנת לילה (ואז אפול לשינה מעולה, חצי שעה לפני השעון אוף). שוב העיניים נפקחו מעצמן באיןשעהכזו לפנות בוקר. מנסה להבין מה בדיוק הביא את המח שלי להתעורר בסבבה שלו בשעה החשאית הזו (בהתחשב בעובדה שאין כבר תינוקות שמבקשים אותי בלילה, להפך, אני מעירה אותם בשבע לפנות בוקר ומקבלת מרד נעורים עצבני). זה שוב הן, יושבות לי על הכרית ומקרקרות. זו השעה שלהן: מחשבות, זכרונות, דאגות, חרדות, חישובים ומטחנות.
הפסולת של התודעה שלך היא זו שתוקעת אותך במקום, ממחזרת אותך עם אותן טעויות, שותלת אותך עם אותם פחדים. הזבל הזה, שעולה ממעמקים בשעות הכי שקטות ומוגנות שלך, מעלה שוב ושוב את העבר, מפחיד עוד ועוד מפני העתיד. העבר כבר לא קיים. העתיד טרם התרחש.
נשאר ההווה. מה עושים איתו? איך חיים בו ומנקים את אשליית הזמנים האחרים, אלה שכבר אינם ואלה שעוד לא התרחשו? כפי שלימדה מורתי האהובה לימימה: ״העבר עבר, העתיד עדיין, וההווה כהרף עין״.

that's what i should have said
that's what i should have said

אבל הנפש והרגשות שלי הן לא קרטוני מיץ, איך אני ממחזרת אותן? מחשבות עבר, כמו פסולת, ניתן להחליט כיצד לעשות בהן שימוש. פעם היה כתוב על פחי המיחזור הסלוגן "טרוף לא למחזר". אז מה ההבדל בין לחזור שוב ושוב על אותו הזבל לבין למחזר אותו?

מיחזור זו בחירה לשמור את העבר, לא להתעלם ממנו או להדחיק אותו, אך ללמוד איך לעשות בו שימוש נבון יותר, מתאים יותר לצרכינו ולמי שאנו כיום. הפרדה, שימוש חוזר בחומר הישן בדרכים יצירתיות. קופסאות בעלות צורה מוכרת, ידועה מראש וברורה, שוברות את מסגרתן, משנות פניהן, מציגות אופציה חדשה תחת הישנה הקיימת. כמו חידוש רהיטים, אפשר למצוא כיסא מרוט נטוש בשולי השוק, ולעשות ממנו נסיך מרופד ומפונפן. הרווח של שניכם – הכסא והישבן שלך.

אקולוגיה של מחשבות, תמר אגמון
למה מה את חושבת שהוא היה פעם?

כשהזבל בראש מתחיל להיערם, והמחשבות נטחנות ללא כל פתח יציאה ואוורור, זה מחניק. בהחלט טרוף לא למחזר. יודעת איך עושים קומפוסט? הזהב שמעשיר את האדמה ועוזר לצמחים לשגשג ולצמוח פוריים, עשירים, בריאים ויפים? מזבל. מפסולת מתכלה. מקקי! הדרך הנכונה להפוך זבל לקומפוסט היא על ידי מינון נכון של אוויר, חומר יבש (זה שמתייבש, דוהה, מתפורר) וחומר רטוב (זה שנהיה מסריח כשאינו מטופל). יחדיו הם מבצעים תהליך של פירוק והרכבה מחדש, עד הפיכתם לדשן אורגני, סופר איכותי ובריא לקרקע שלנו. זה ההבדל בין רקוב לפורה.

תראו את חיפושית הזבל. הנה יצורה שיודעת איך לנהל את השיט שלה. היא משתמשת בזבל (מילה יפה לאת יודעת מה), מכדררת אותו למשהו אסתטי ונח לשינוע, ומייצרת בתוכו את הדור הבא. בתוך כדורי הזבל שהחיפושיות הללו מגלגלות, מסתתרת לה הס פן תעיר, שם היא נמצאת באינקובציה המושלמת עבורה – חושך, הזנה, הגנה.
ואת כל המלאכה הזו עושות חיפושיות הזבל תוך כדי ריקוד! חוקרת שבדית גילתה שזוהי דרכה של חיפושית הזבל לחשב מסלול מחדש. היא עוצרת רגע, עושה ריקוד קטן, שעוזר לה להתאפס, להתמצא ולאזן את השיט שהיא אחראית עליו.
אז הן גם טובות לבני האדם, לסביבה ולחקלאות, כי הן מפחיתות את הזבל שנשאר על פני האדמה ומושך זבובים, ממחזרות אותו על ידי קבירתו ואכילתו, גם תורמות להמשך הדורות, וגם חיות בשמחה וריקודים.

אקולוגיה של מחשבות, תמר אגמון
הנה יצורה שיודעת איך לנהל את השיט שלה. חיפושית זבל.

אז איך לקמפסט מחשבות?

כווני שעון ל 15 דקות טיימר, שבי וכתבי את כל הזבל. הכל הכל הכל, מה שהיה ומה שהרגיז ומה שכואב מאז ומה שמפחיד כל כך שיקרה וכמה כביסה יש לעשות ולאן כל זה הולך, רבע שעה של פסולת מח, כתבי הכל ללא עצירה וללא שיפוט (אף אחד לא יקרא את זה לעולם).
עכשיו אפשר להתחיל למיין. קחי עוד רבע שעה לעשות חלוקה לעבר הווה עתיד:
טושים זה הכי כיף. סמני בצבע אחד כל מה ששייך לעבר. סמני בצבע שני את מה שלא קיים במציאות בכלל (בדרך כלל כל מה שמטריד אותנו לגבי העתיד, הוא לא מציאותי). סמני בצבע שלישי את מה שקורה עכשיו.
את יכולה למצוא דרכים נוספות למיון ומיחזור: סמני בצבע אחד מה ששייך לך ולעולך. בצבע אחר סמני את כל מה שאינו שייך לך. מדהים לגלות כמה מהמשאבים שלנו אנחנו מכלים על חיים של אחרים.
אחרי שמיינת בצבעים, תוכלי לראות די בקלות דברים רבים שאפשר להפרד מהם בקלות. כשעושים הפרדה, קל יותר לשים לב למה שמיותר.
אפשר לעשות רשימה חדשה ונקייה של הדברים שניתנים לתיקון, או למיחזור.
אפשר להוציא רשימה של דברים שניתנים להעברה הלאה. מישהו שיכול לדאוג להם במקומך.
לאחר שעשית מיון והפרדה, תראי שהזבל שלך הצטמצם למדי. ונותר לך ממנו חומר שאיתו תוכלי להכין דשן נפלא.

כל מה שעברנו, רע או טוב, משמש אותנו היום. לפעמים קשה להפרד. קחי את הפנאי להתאבל, עד שיגיע הזמן והנכונות לקמפסט. ותראי שהכל מתגמד – ערימת זבל מסריחה של שנה שלמה מסתכמת בליטרים בודדים של דשן – זהב טהור עבור פוריות האדמה שלנו. הצמחים הרכים שברצוננו להצמיח ולטפח בשנה שתבוא, מקבלים אחלה דרבון והזנה. בדרך זו, לא תחריבי עולם ישן עדי יסוד, אלא תעשי שימוש יצירתי ביסודות שלך. בתעוזה, ביופי ובאמונה שקיימים בך, הרבה לפני שהזבל התחיל להיערם.
והדבר האחרון והחשוב ביותר – זכרי להשאר בענווה – אין לנו שליטה על תהליכי ריקבון ופריחה. אין לנו שליטה על הטבע ועל מה שיתרחש בחיינו. ובדרך כלל אין לנו שליטה על מה שאירע בעבר. סיימי עם האשמה, הבושה והפחד. הפכי אותם לדשן עבור העתיד שלך.

הענק הירוק
יש מחשבות שמתקמפסטות עשר שנים

הגיג שנולד בט"ו בשבט, לפני עשר שנים, כשישבתי במיטה וחיכיתי ללידתו של בני השלישי. הוא דווקא חיכה וחיכה, טובישבט חלף, היו גם בחירות באותו השבוע. התגלגלתי אל הקלפי שבמזכירות המושב, לממש את זכותי האזרחית. בחרתי מה שבחרתי. גם לפני עשור זה לא עזר. נעמדתי במלוא פילפילותי על מדרגות המזכירות, בחולצה ענקית וירוקה והכרזתי לבעלי: ״למען עתיד ילדינו!״

אהבת?
שתפי את כל הטוב הזה

שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

לתגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תמר אגמון

תמר אגמון

הצטרפו לרשימת התפוצה
ותדעו הכל

מבטיחה לא להטריד. מילה שלי.

מה פספסת?

10 דברים שלא ידעתן עלי

המוזרויות שהופכות אותי למי שאני ולא לאף אחת אחרת.

המשיכי לקרוא

הכלל הראשון בכתיבה ובחיים

החוק הראשון של ביטוי וריפוי הוא שאין חוקים. כתיבה, ואמנות בכלל, היא המקום היחיד שבו אין חוקים באופן חוקי, אחרת יהיה משעמם.

המשיכי לקרוא

הכלל השני לכתיבה ולחיים – חוק הראשוניות

לכי עם הדבר הראשון שעולה. גם אם זה לא שייך, מפתיע, מוזר, מפחיד. תשכחי את ההנחיה, את המטרה, ולכי עם היד שכותבת את הדבר הראשון שעובר דרכה.

המשיכי לקרוא

מה תרצי?

פוסטים נוספים שבטוח יעניינו אותך:

פנזטיות מתגשמות

המדען שכתב שירה, המשורר שפתח סטראטאפ ואיך נהייתי מוזה מקצועית

מבחינתי העבודה היא זהה – הוא זה שיוצר ועושה, אני "רק" עוזרת לו לשחרר את הרעיון מהחלום אל המציאות. התחלנו לעבוד על הפטנט, אותו חלם עשר שנים.

המשיכי לקרוא
Canva - Headlight of a Classic Red Car

הסיפור על האוטו שהעברתי הלאה

סיפור על איך זימנתי לחיי רכב במתנה ואיך נתתי אותו הלאה. ואיך באמת אנחנו בוחרים וקונים חפצים?

המשיכי לקרוא

תרומה ולמידה – דו"ח הכנסות והוצאות האמיתי של כל עסק.

בכל התנהלות עסקית וכלכלית חשוב להיות מודעים למצב החשבון, יעני – כמה כסף נכנס וכמה יוצא.
עבורי, מה שעוטף את ההכנסות-הוצאות הכלכליות, הם שני אלמנטים בלתי נפרדים מהעסק ומהחיים: תרומה החוצה ולמידה פנימה. אלה הן ההכנסות וההוצאות המשמעותיות שלי, מעבר למספרים.

המשיכי לקרוא

הירשמי לקהילה של "ביטוי וריפוי"

גלילה למעלה

תודה על ההרשמה!

השיעור הראשון מתוך
'שישה שיעורים לכתיבה ולחיים'
ממתין לך במייל.