עוד אני יכולה לטעום את זה בפה שלי - ביטוי וריפוי | תמר אגמון

עוד אני יכולה לטעום את זה בפה שלי

״גם לסבתא שלי קראו תמר!״ היא מתרגשת בקולה הצרוד, מתקרבת אלי עוד יותר ותופסת את הזרוע הפנויה שלי.
היא קטנטונת, כבר כפופה, והשיער שלה פזור ארוך ולבן. גם העיניים שלה כבר כמעט לבנות-תכלכלות מרוב קטרקט. אנחנו מדברות על עדות ודורות, שתמר מופיעה אצל כולם, והיא מפליגה בדיבורים שלה, בתחילה גם אני חוטאת בחטא העצוב של להניח שהיא לא לגמרי איתנו, אבל במהרה אני שומעת שכל מילה שלה במקום, וכל מה שהיא מספרת נשמע כמו אמת עמוקה של חייה.
היא לא רק מדקלמת עבורי את כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך, לאט בהטעמה, הצרידות הופכת לקול שנעלם בחלקים שמרגשים אותה, אל תשליכני לעת זקנה, ועוד, היא גם מספרת איך הגיעו לארץ ב״מלחמת העולם השלישית, ככה אני קוראת למלחמת העצמאות, בהתחלה הגענו לנמל של יפו, ואחר כך במשאית ישר לרמלה, ושם ברמלה היה הכל על האדמה, לירה לא היינו צריכים לשלם״ היא קופצת את אצבעות ימינה ומצמידה אותן לכף ידה השמאלית, הפתוחה, ״היה לנו שומר ומלוחיה וחובזה ונענע ועלי גפן הכל קטפנו. ככה. אני גדלתי על שקשוקה, בשביל זה אבא שלי גידל תרנגולות בחצר, שתמיד יהיה לי ביצים לשקשוקה. כמה ילדים שאני האכלתי״ היא מושכת את הסופים של החלקים החשובים, הקול שלה גובה, מצטרד ונעלם, העיניים דומעות.
״את יודעת איך להכין את השקשוקה? את קוצצת את העגבניות, לא מקלפת! לא מקלפת!״ אצבעה מול עיני בכמעט איום, פאוזה דרמטית, ״ואז, את שמה אותם במחבת, ככה כמו שהן בלי שמן, כי השמן עושה שהעגבניות ישפריצו עליך. ואז את מכסה, ונותנת לעגבניות ככה להתרכך. רק אז את מוסיפה שמן! איזה טעם יש לזה ״ העיניים מתגלגלות בחיוך רחוק, ״עוד אני יכולה לטעום את זה בפה שלי, כמה ילדים שאני האכלתי, ונכדים ונינים״
לכתוב כמעט ואין לה כח. היא אוחזת את העט, כותבת פעמים בס״ד, ומוסיפה כמה ביטויים מהמקורות. ואחר כך כותבת באותיות רועדות – אני אוהבת לעשות טוב למי שסביבי.
ואז מתעייפת מהכתיבה וממשיכה לדבר.

אהבת?
שתפי את כל הטוב הזה

שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תמר אגמון

תמר אגמון

הצטרפו לרשימת התפוצה
ותדעו הכל

מבטיחה לא להטריד. מילה שלי.

מה פספסת?

סבתא שכל וסבתא אדמה

שתי סבתות היו לי. אחת היתה חומה ורחבה, עם עיניים בצבע זית. אחת היתה עם תלתלים בלונדיניים ועיני תכלת מלוכסנות. לאחת היו ציפורנים ארוכות, מטופחות, …

המשיכי לקרוא

הסיפור על האוטו שהעברתי הלאה

סיפור על איך זימנתי לחיי רכב במתנה ואיך נתתי אותו הלאה. ואיך באמת אנחנו בוחרים וקונים חפצים?

המשיכי לקרוא

מה קשור חוזה משפטי לטיפול בכתיבה?

איך תהליך רגשי ויצירתי יכול להוביל להישגים עסקיים וכלכליים? ולמה צריך הסכם סודיות?

המשיכי לקרוא

מה תרצי?

פוסטים נוספים שבטוח יעניינו אותך:

למה-צריך-הסכם-סודיות-בתהליך-ליווי-יצירתי_

מה קשור חוזה משפטי לטיפול בכתיבה?

איך תהליך רגשי ויצירתי יכול להוביל להישגים עסקיים וכלכליים? ולמה צריך הסכם סודיות?

המשיכי לקרוא
פנזטיות מתגשמות

המדען שכתב שירה, המשורר שפתח סטראטאפ ואיך נהייתי מוזה מקצועית

מבחינתי העבודה היא זהה – הוא זה שיוצר ועושה, אני "רק" עוזרת לו לשחרר את הרעיון מהחלום אל המציאות. התחלנו לעבוד על הפטנט, אותו חלם עשר שנים.

המשיכי לקרוא
Canva - Headlight of a Classic Red Car

הסיפור על האוטו שהעברתי הלאה

סיפור על איך זימנתי לחיי רכב במתנה ואיך נתתי אותו הלאה. ואיך באמת אנחנו בוחרים וקונים חפצים?

המשיכי לקרוא

הירשמי לקהילה של "ביטוי וריפוי" וקבלי חינם את ארבעת שלבי השיטה ליישום מיידי

גלילה למעלה

תודה על ההרשמה!

מכתב היכרות ועוד משהו קטן ממני
ממתינים לך במייל.
תמר אגמון