המלצה על סרט נפלא המבוסס על עבודתה של ניזה דה סילברה Nise da Silveira, פסיכיאטרית ברזילאית שהאמינה בריפוי דרך אמנות ולא דרך אלימות. סרט נפלא, שחקנים מעולים, פסקול מרגש וסיפור פשוט מעולה, הלוואי ויכולתי לומר שהוא בדיוני.
היא גם היתה תוצאה של תקופתה – אשה יחידה שלמדה רפואה בין גברים, פעלה ללא תקציב וללא תמיכה מקולגות, פורצת דרך במבט שלה על מטופלים ומלאת אכפתיות אליהם.
באחת הדקות הראשונות של הסרט, הפסיכיאטרית אומרת לסניטר הסדיסט שעד אז שלט במחלקה המוזנחת לריפוי בעיסוק:
״תקשיב, תתבונן. תשתוק.
מה שיש להם לומר זה אוצר בלום בדרך לריפוי שלהם.
תקשיב. תתבונן. תשתוק.״
וזו על רגל אחת התורה כולה של החזקת מרחב מרפא.
דה סילברה הביאה את המחלקה לריפוי בעיסוק ואת המטופלים הקשים ביותר למצבים מתקדמים בהרבה, על ידי ציור, פיסול, יציאה לטבע, טיפול בבעלי חיים ובעיקר –
אמפטיה. התרופה החזקה ביותר שהמציאו.
בסוף הסרט ניתן לראות את האמנים האמיתיים ואת הרופאה שעזרה להפוך את הלא-מודע שלהם לתערוכת אמנות מיוחסת.
זה, עבורי, ביטוי וריפוי.

הסרט באתר נטפליקס

עמוד הסרט בויקיפדיה