לתת לסשה לרדת מהגג
״אין סיכוי שהוא יצליח לרדת משם״ אשר כיווץ את ראשו בין כתפיו ומצמץ לעבר השמיים.
סשה דילג בין ענפי עץ האלון, וניצל את הצמרת כדי לעבור אל גג הבית.
״ברור שהוא יירד משם״ גלגלתי עיניים לעברו, ״אם עלה, יצליח לרדת״.
״אני לא רואה את זה קורה. ואיך עכשיו נביא סולם, נחלץ אותו, ואם הוא ייפול?״ בכל פעם שאשר הגיע לבקר, היו לו תהיות מלאות ספק, יאוש ודאגה. עוד באירופה הוא היה סקפטי.
כמה קטן אמונה אתה יכול להיות, אשר?
סשה היה חתול לבן, שהגיע אל חצרנו בשנת 1990, עם העליה הגדולה מברית המועצות. ומכאן שמו.
מעצם חתוליותו, היה לי ברור שאם טיפס עד לגג (כפי שהוא מטפס כל יום, גם כשאשר ואני לא יושבים בחצר ומתבוננים בו), הוא גם ירד ממנו.
״אני אשה מאמינה״, אמרתי, מצלה על מצחי בכף יד פרושה. ״חתולים עולים, יורדים״.
״מה את מקשקשת״, כעס עלי אשר, ״אני מכיר את ההורים שלך, לא ראיתי אנשים יותר חילוניים מהם בחיים שלי. פרומיל אמונה את לא ספגת״.
על אמונה, תקווה והצלחה.
אמונה לא קשורה לדת או לאלוהים. אמונה היא אופטימיות, תקווה, היא להסכים לראות שבכל רגע של המציאות, יש מספר אפשרויות, כמה נקודות מוצא, כמה שבילים להגיע אל התוצאה. אמונה היא להסכים ללכת בשביל, גם אם אינך יודעת את התוצאה.
להאמין שהשמש תזרח ותשקע גם מחר, כי ככה היא עושה הרבה לפני שאת והסקפטיות שלך נולדתן. כמו שחתולים תמיד יורדים מהעץ שהם טיפסו עליו. כמו שכלבים תמיד שמחים לקראתך ואוהבים, כי הם כלבים.
וגם אם טיפסת על עץ גבוה מדי, ואת לא מצליחה לרדת ממנו, זכרי את רבי נחמן, שהיה תלמידו המסור של אהוד בנאי והרבה לצטט אותו: ״אִם אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן.״
כשתהיה לך אמונה בחוקי הטבע הבסיסיים, תהיה לך אמונה בעצמך. כל יום קצת.
וזה וואלה לא פשוט וקל כלל וכלל. צריך לחזק ולתחזק את שריר האמונה. לא נולדתי אופטימית ולא גדלתי שמחה ומלאת תקווה. להפך, חגגתי על דכאון קליני שנים רבות. אז איך מתחילים להאמין?
אצל ימימה למדתי את הכרת הטוב. כל מורה רוחני, מאמן, פסיכולוגית ומטפל רגשי ילמדו אותך אודות הכרת תודה. לראות את הרגעים הפיצפונים, המיקרוסקופיים, שבהם יש טוב, יש תקווה, יש התפתחות של משהו חדש, צמיחה מרגשת. מי שלמדה מדיטציה מכל סוג שהיא, יודעת: זה מתחיל בשבריר שניה יחיד של שקט. בהתחלה את מרגישה כל כך הרבה רעש, ואי נוחות, ואני שונאת יוגה תביאו לי לזוז יותר, ואני לא מסתדרת עם מדיטציה זה מעצבן אותי, אבל פתאום יש רגע אחד קטון, של שלווה, של הנני, של בהירות. של אמונה.
במשך שנים היה לי מודבק לדלת הארון של חדר השינה דף שכתובה בו הכותרת ״תודה על״ ומתחתיה שורות ריקות ממוספרות. כדי שלפני השינה ואיך שאני מתעוררת, אראה ואזכור לעשות לעצמי בלב רשימה של הדברים הטובים שיש לי בחיים.
הכרת הטוב, הכרת תודה, מה יצא? טוב תודה.
כל יום, שימי לב לחמישה דברים שתוכלי להכיר בטוב ולהודות עליהם. וכשאת מרגישה שאין שום דבר טבו להודות עליו, תודי על האוויר שאת נושמת, על המים בברז, על המיטה שאת ישנה בה, כל דבר פיצפון.
רוצה דף שיעזור לסשה הפנימי שלך לרדת מהעץ? ירגיע את ספקותיו של האשר הפנימי? ישיב לחייך אמונה ותקווה?
מלאי את הטופס הזה וקבלי דף “טוב תודה” להורדה מיידית.
