תאמיני לי, כל המוזיקאים והאמנים והמשוררים, היו חולי נפש - ביטוי וריפוי | תמר אגמון

תאמיני לי, כל המוזיקאים והאמנים והמשוררים, היו חולי נפש

יום בשבוע אני מלמדת כתיבה במרכז רפואי למתמודדי נפש.

יום בשבוע אני מלמדת כתיבה במרכז רפואי למתמודדי נפש.
אתמול, אחרי שנסתיים השיעור של אחת הקבוצות, מ׳ שאני קוראת לו, לשמחתו, המשורר, נשאר לשבת ליד השולחן בעודי אוספת את הדברים לתיק בד גדול, בדרך למחלקה הבאה.
הוא עוצם עיניים ושר ״You drink your coffee״
ואני משלימה אותו ״and I sip my tea״ ואנחנו מזמזמים ביחד את הייזל אוקונר.
״מת על סקסופון, מת על שירים עם סקסופון. year of the cat, אל סטיוארט, מכירה?״
מכירה, אני עונה לו, אבל לא זוכרת סקסופון.
״מה קרה לך, אחד השירים המדהימים עם סקסופון, אם היה לי הייתי משמיע לך עכשיו״. בזמן שהוא מדבר, אני מחפשת אותו ביוטוב, ולוחצת פליי. שתי פרסומות והצלילים מתחילים.
חבר של מ׳, שמותר לו לצאת מעבר לשער אל הקיוסק, הביא לו מגנום לבן. מ׳ מבסוט, מקלף את עטיפת הארטיק, מציע לי ״ביס לפני שאני מתחיל״ ואנחנו מקשיבים לשיר.
לא שומעת סקסופון, אני אומרת לו. קלידים, בס, כלי הקשה.
חכי, הוא אומר לי, אני אסמן לך מתי.
אנחנו יושבים בשתיקה ומאזינים. שיר ארוך ביחס לשירים של היום. בפעם הראשונה אני מאזינה לשיר הזה, רק לאינסטרומנליות שלו. כלי קשת, גיטרה חשמלית, איזה עושר ושכבות של מלא כלי נגינה, של מקצב לא צפוי, של הקול הגבוה של אל סטיוארט עם המבטא המדליק. ההמתנה לסקסופון הופכת לעונג של צלילים ופצ׳ולי.
והנה הסקסופון צרוד ונוגע ללב. מ׳ מתמוגג. קולטת כמה רבדים?
מסיים את המגנום, יש לו טיפת גלידה קטנה על הסנטר.
תאמיני לי, כל המוזיקאים והאמנים והמשוררים, היו חולי נפש, בחיי.
יוצא מהחדר.
אני נשארת להאזין לשיר עד סופו.
ממשיכה למחלקה הבאה.
קחו 6 דקות ורק תאזינו, בדרך לסקסופון תגלו קסם.

אהבת?
שתפי את כל הטוב הזה

שיתוף ב email
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תמר אגמון

תמר אגמון

הצטרפו לרשימת התפוצה
ותדעו הכל

מבטיחה לא להטריד. מילה שלי.

מה פספסת?

מהסוג היפהפה המתעתע

הן יושבות וכותבות, בקושי הייתי צריכה לתת להן נושא, תרגיל, הנחיה כלשהי. המילה חושך מופיעה בכל אחת מהמחברות שחילקתי במתנה סביב השולחן. המילה בור, המילה …

המשיכי לקרוא

הכלל הכי קשוח לכתיבה ולחיים

זה השלב שבו אני נהיית קשוחה מאד ואוסרת על משתתפי הסדנה להתנצל. מובילה אותם להיות בדיוק מי שהם באותו הרגע, ללא הכנות, ללא עריכה והגהה. כי טיוטה ראשונה היא אותנטית וכשאנחנו אותנטים אנחנו תמיד יפים. בלידה ובמרחב טיפולי ובמרחב כתיבה – הדבר שאני הכי מקפידה עליו הוא ליצור מרחב בטוח ונעים. נטול שיפוט.

המשיכי לקרוא

מה שלומך? טוב תודה.

על אמונה, תקווה והצלחה. לתת לסשה לרדת מהגג.

המשיכי לקרוא

מה תרצי?

פוסטים נוספים שבטוח יעניינו אותך:

למה-צריך-הסכם-סודיות-בתהליך-ליווי-יצירתי_

מה קשור חוזה משפטי לטיפול בכתיבה?

איך תהליך רגשי ויצירתי יכול להוביל להישגים עסקיים וכלכליים? ולמה צריך הסכם סודיות?

המשיכי לקרוא
פנזטיות מתגשמות

המדען שכתב שירה, המשורר שפתח סטראטאפ ואיך נהייתי מוזה מקצועית

מבחינתי העבודה היא זהה – הוא זה שיוצר ועושה, אני "רק" עוזרת לו לשחרר את הרעיון מהחלום אל המציאות. התחלנו לעבוד על הפטנט, אותו חלם עשר שנים.

המשיכי לקרוא
Canva - Headlight of a Classic Red Car

הסיפור על האוטו שהעברתי הלאה

סיפור על איך זימנתי לחיי רכב במתנה ואיך נתתי אותו הלאה. ואיך באמת אנחנו בוחרים וקונים חפצים?

המשיכי לקרוא

הירשמי לקהילה של "ביטוי וריפוי" וקבלי חינם את ארבעת שלבי השיטה ליישום מיידי

גלילה למעלה

תודה על ההרשמה!

מכתב היכרות ועוד משהו קטן ממני
ממתינים לך במייל.
תמר אגמון