בשם כל האלות, פנה דצמבר חלף הלך לו וסופסוף יכולתי להניח מאחורי את 2019.
2019 לא היתה משהו תכלס. התחלתי אותה עם לב שנסגר בחוזקה וסירב להפתח כמעט עד סופה. ובדידות מסוג שלמדתי להכיר לראשונה בחיי.
2019 לימדה אותי עוד ועוד אמת על עצמי ועל להיות אמיתית פנימה לעצמי ומשם החוצה לעולם.
באופן מוזר, מבחינה עסקית היתה שנה פיגוז. מצאתי את עצמי מתחילה את הבוקר במשרד הייטק ומסיימת את הערב בבית חולים לנפגעי נפש. מקבלת פניות מנשים שמבקשות ללמוד ממני איך עשיתי את זה (את מה עשיתי, על מה הן מדברות? תהיתי ועניתי, וככל שעניתי הבנתי שאני עונה מלא דברים שווים! אולי עשיתי משהו בעשור הזה?).
2019 נתנה לי פרנסה נחמדת, ובטחון בחיים, אחרי שנים שבהן לא ידעתי מניין אמצא 50 ש"ח ולהחליט האם לשלם בהם לאוכל או תחבורה ומי בכלל חושבת על לקנות פירות לילדים, זה יקר כל כך.
2019 אמרה לי שוב ושוב: ככל שאני אותנטית, ככה החיים יותר טובים לי ואלי. ואני יותר טובה לאחרים. גיליתי שהפרנסה והשמחה שלי, המגנטיות שלי והיצירתיות שלי, גדלות ככל שאני מסירה אוואנטות ומסיכות ופשוט הולכת ומדברת אמת.
דצמבר 2019 הביא אותה בתזכורת אמיתית למדי על איך זה באמת מרגיש ומתרחש כשאני מתכנסת עמוק עמוק לתוך עצמי ולא יכולה לספק את כל מה שהבטחתי, או שהתחשק לי בנובמבר.

דצמבר היה חמוד

בנובמבר הפקתי והתחלתי לשווק קורס חדש שאעביר לנשים אודות כסף והצלחה ואיך להתנהל עם שני אלה גם בחיים לא נורמלים. ואז החיים הזכירו לי שאני תלמידה של מה שאני מלמדת והופ – שבועיים נמחקו לי מהחיים בצורה של טלטלה רגשית ומחלה פיזית שהתלוותה אליה.
מורה טובה צריכה to walk her talk,
אני שמלמדת איך להתנהל ולשגשג בחיים שאינם יציבים, נפלתי לתפקוד מינימלי לשבועיים שלמים. כשניסיתי לפעול בניגוד למה שהגוף והנפש שלי הודיעו לי, קמתי וחזרתי לעבודה לפני שהתהליך הפנימי שלי הסתיים, קיבלתי הזמנה בלתי עדינה מהיקום שעלי להרפות ולהתמסר. זרועות אימתניות שהשכיבו אותי במיטה למנוחה מלאה, אחרי שדפקתי סשן הקאות דמעות וכמעט עילפון באמצע פגישה עסקית בבית קפה.
כשאני מלמדת נשים על כתיבה וכסף, השיעור הראשון עוסק בחוכמת הבלוט ובמה שאני מכנה מבנה עסקי נפשי.
החיים החמודים שלי לימדו אותי איך לעבור אותם בדרך שאינה רגילה, מאד לא לינארית, ולעולם לא יציבה. חלק גדול מהריפוי וההצלחה שלי היה כשהבנתי שלעולם לא אהיה אשה מסודרת, "רגילה" מה שזה לא יהיה, ובעיקר לא אשה שעובדת לפי לוח משימות קבוע. השינוי בלתי נגמר הוא החיים שלי, יופיים ויצירתם.

מבנה עסקי נפשי – לתת לעצמך להראות לעצמך את הדרך.

הזכרתי לעצמי שוב את הטיצ'ינג המרכזי שלי – לוותר על מאבק ועל אשמה, כי אלה רק מכבידים על הצעדים שלך.
להסכים לשהות רגע, או חודש, במה שאת מרגישה ברגע זה.
לא לפחד לבהות.
לעצום עיניים. לפרוש איברים.
לשים לב מה קורה עכשיו.
להרגיש אותי.
לשמוע את התשובות מגיעות, בשקט ובמיוחד עבורי.
2019 לימדה אותי ללמד את הדבר הזה לנשים אחרות.
מפגשים לנשים שרוצות להגדיל את טווח התעופה שלהן, לפחד פחות, לשחרר חסמים רגשיים, עסקיים, יצירתיים. בעלות עסק, יזמיות, סטארטאפיסטיות, נשים עם רעיון שמתבשל ולא מצליח לצאת, נשים שיודעות שיש יותר אבל לא מוצאות את היותר הזה.