לוגו מוזה מקצועית

תמר אגמון, ליווי וייעוץ למנהלים.

הסיפור על האוטו שהעברתי הלאה

סיפור על איך זימנתי לחיי רכב במתנה ואיך נתתי אותו הלאה. ואיך באמת אנחנו בוחרים וקונים חפצים?

שנים חייתי בלי רכב. אני חיה בעיר ובאותה תקופה גרתי בשכונה שהיתה מרכז רוב הפעילויות שלנו (חינוך חוגים מכולת), אז זה די אפשרי לחיות עם ילדים קטנים בלי רכב. בשלב מסוים חלפה לי מחשבה בראש, אולי כדאי שיהיה לי רכב. העסק מתחיל לגדול, הילדים כבר יוצאים מתחומי השכונה, ויהיה נחמד לנסוע לסופי שבוע בצפון האהוב, בקלות. כסף עדיין לא היה לי. למחרת נתקלתי בפוסט של מישהו שמוכר רכב טוב ב2000 שח. ראיתי בזה סימן וצלצלתי אליו, אבל הכל היה מסובך מדי, האיש היה לא נחמד, המיקום היה מרוחק, ואצלי מה שלא קורה בקלות מסמן לי שזה לא.

אחרי שבוע, בחור מהשכונה פרסם בקבוצה השכונתית, שהוא תקוע עם רכב ישן וזול, שחבל לו להמשיך ולנסות למכור אותו בשביל הכלום שהוא עולה ולשלם עליו ביטוח, שהוא מקבל רכב מהעבודה ולאשתו יש רכב מאבא שלה. ואולי אנחנו מכירים איזה חייל בודד או מישהו שישמח לרכב ישן אבל טוב? העזתי וכתבתי לו האם ירצה לתרום את הרכב לאם חד הורית עם 3 ילדים? הוא אמר שבטח, ושאל אם היא מהאזור שלנו. עניתי לו שהיא זו אני, הם חיים בינינו.

העבירי את זה הלאה

וזהו, תוך יומיים הייתי בעלתה של פיאט פונטו גיר ידני חבוטה וקשישה בת 15. שילמתי על העברת הבעלות ועל הביטוח ואת הרכב קיבלתי במתנה. המתוק הזה אפילו השאיר אותי עם מיכל דלק מלא. הבטחתי לעצמי שכשיבוא יומי להיות מסוגלת לרכוש רכב בכוחות עצמי, הפונטו תעבור הלאה לאשה הבאה שתזדקק לה. זוכרים את הסרט, שבו ילד קטן ממציא מושג ומלמד אותו בכיתה? תעביר את זה הלאה, Pay It Forward, הוא עקרון לפיו עליך להתבונן בחיים של אנשים אחרים, לשים לב אליהם, לראות האם הם זקוקים למשהו (לא תמיד הם יידעו למה הם זקוקים) שאינם יכולים לעשות בעצמם, ולעזור להם. החוק הוא, שהם לא יכולים להשיב לך, אלא להעביר הלאה את המעשה הטוב שעשית עבורם לאנשים אחרים. הסרט, שמבוסס על ספר באותו השם, הניע תנועה חברתית רחבה יותר ו"תעביר את זה הלאה" הפך למונח עולמי.


וכך היה. אחרי שנתיים של מסעות אמיצים מטבעון ועד סיני ובעיקר פקקי נתיבי אילון, ביררתי במספר עמותות, קבוצות ומכרות אם יש אישה שתשמח לקבל רכב במתנה. מסרתי הלאה את הרכב לאשה שהיתה זקוקה לו והעברתי את זה הלאה.

באותה תקופה היה לי סכום כסף לראשונה בחיי, איתו העזתי לקנות לעצמי בעצמי אוטו. פעם ראשונה. הפעם ידעתי בדיוק איזה רכב אני רוצה, אחרי שנתיים של להנות מאוטו אבל להיות איתו כי זה מה שקיבלתי, בחרתי בדיוק לפי מה שהיה לי חשוב. (בן זוג שהיה לי אז שאל אותי – העיקר, הוא אדום? אמרתי לו, ברור שאדום). קניתי עוד פיאט חבוטה, ידנית, אבל ממודל חדש יותר, רק בת 6, אדומה כי זה תכלס הכי חשוב, קטנה כי החיים בתל אביב מפנקים אותך במומחיות חניה וזה כיף עם רכב קטנצ'יק. רציתי רכב קטן עם מנוע חזק כדי שאמשיך במסעותיי (גם הפיאט הזו כבר הגיעה עד נואיבה וגם צפת).

ומדי פעם אני מספרת לעצמי שלא צריך יותר מזה, אז מה עם המנוע מרעיש או מגמגם, אז מה אם אני יכולה בעצם להרשות לעצמי רכב יותר מוצלח. ועוד כל מיני מחסומי דרך שכאלה. לפני כמה ימים הרהרתי לעצמי שלגמרי אפשרי ואף כדאי שאחליף השנה לרכב יותר חדש, יותר בטיחותי ומוצלח. אולי בסוף השנה, ענתה עצמי, כשיגמר הטסט. אז אני באמת (בחיי) לא אוהבת מכוניות חדשות, ואין לי צורך בג'יפ, ואני לא אוהבת רכבים משפחתיים ולשמחתי כבר אין לי עגלת תינוק ובוסטרים אז הרכב יכול להיות מיני-משפחתית.

עבורי זו הזדמנות להתבוננות פנימית. האם האוטו משקף את יכולת השפע שלי? לא לפי שוויו הכספי, אלא לפי הדרך שבה אני בוחרת את חפציי החומריים.
האם את מנמיכה את תקרת השפע שלך עד שכואב לך בצוואר, או מסכימה להתבטא חומרית, גשמית וכלכלית? האם גם כשיש לך אפשרות מלאה להגשים, את בוחרת בקטן, בזול, בלא צריך יותר מזה, בזה מספיק לי אז למה להתלהב יותר מדי. או מסכימה להעביר הלאה את מה שקטן עבורך ולהתקדם אל עבר יגואר חדשה ונוצצת, גם אם היא רק רעיון תודעתי?

תרגיל כתיבה:

בחרי אלמנט כלכלי אחד בחייך, משהו שמתחשק לך לקנות (אוטו, מטבח חדש, בית, קניה של קורס יקר, ואולי אוכל, ספרים, ועד בית) וכתבי פסקה אחת אודותיו.
בזמן שאת כותבת, שימי לב בבקשה לתחושות שעולות בגופך.
כתבי את כל ההערות ששמעת בראשך בזמן שכתבת על הדבר הזה שרצית לקנות.
לאחר שכתבת אותן, שימי לב למי הן שייכות, ההערות הללו? אני מנחשת שרובן לא נאמרו מפיך אלא הושמעו לך בשלב זה או אחר בחייך.
כתבי ללא עצירה, לפי מה את בוחרת את החפצים שאת קונה או מכניסה לחייך?

אהבת?
שתפי את כל הטוב הזה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.