כשאת מגיבה ליצירתו של אדם אחר, ולקירבתו של אדם אחר. שימי לב מה מתרחש בך, בגופך וברגשותיך באותו הרגע

אל תחששי שאת מפריעה ואל תקצרי ותצמצמי את הנוכחות שלך. תני לעצמך להשתייך, למלא את המרחב באור שלך, להעניק מעצמך החוצה לעולם. זו, בעיני, נדיבות.

הכלל השלישי לכתיבה ולחיים קיים בזכות יצור קטן ומפחיד שקיים אצל כל האנשים בעולם. כשהוא חוסם אותך מלהצליח, לחלום ולכתוב, צריך להלחם עם כוחות הבטחון הכי גדולים ומסתוריים שיש.

לכי עם הדבר הראשון שעולה. גם אם זה לא שייך, מפתיע, מוזר, מפחיד. תשכחי את ההנחיה, את המטרה, ולכי עם היד שכותבת את הדבר הראשון שעובר דרכה.

החוק הראשון של ביטוי וריפוי הוא שאין חוקים. כתיבה, ואמנות בכלל, היא המקום היחיד שבו אין חוקים באופן חוקי, אחרת יהיה משעמם.