לפני כמה שנים הגיע אלי לקוח שביקש עזרה עם כתיבת השירים שלו. הוא אדם בעל קריירה אקדמית בתחום המדעים המדויקים, חזר מכמה שנים באחת מאוניברסיטאות הצמרת בחו"ל. לדבריו, הוא הרגיש שההשראה שלו נאלמה בתוך עומס עבודתו ואז נעלמה. כל נסיונותיו לפתות אותה בחזרה לעבודתו וליצירתו, גרמו להשראה שלו רק להתקפל עוד יותר בפינתה, מסרבת לשוב אליו. "היא כועסת עלי" הוא סיפר. "שנים שעשיתי בה שימוש לרעה בכל אותם מאמרים מפוארים שהשיגו לי פרסום ועזרו לי לתת עבודה כמו מכונה משומנת. והרבה כסף. אבל לא הקשבתי לה באמת".

Sweet Dreams (Are Made Of This)

במשך תקופה הוא נהג להגיע אלי לפגישות בהן עזרנו לשחרר את היצירתיות שלו, לבטא את עצמו בכתיבה יצירתית ואף להעז ולפרסם מיצירותיו, למרות היותו פרופסור בתחום שהכי רחוק מספרות. ההשראה שלו הלכה וחזרה אליו, הזוגיות ביניהם גיששה ושבה באהבה ובטחון הדדי, וכך גם החופש היצירתי, נטול אביוז או ניצול. איך אמרה אנני לנוקס, זה החומר ממנו עשויים חלומות.
במסגרת עבודתו, הירבה הפרופסור בנסיעות בעולם ולכן היה עוצר את פגישותינו אחת לכמה חודשים.
יום אחד הוא חזר לישראל וביקש לקבוע פגישה. הגיע, פתח את הלפטופ על השולחן שלי, הוריד את משקפיו מאפו, הבריק אותם והודיע שהוא צריך לשים בצד את הכתיבה הספרותית שלו כי הוא הבין שהוא מחויב לרשום פטנט עוד השנה. שאלתי אותו – מחוייב מטעם מי, מי מחייב אותך? והוא ענה, אני! תכף ומיד הייתי בעדו. בתור משוגעת עם תעודות שממציאה לעצמי משימות גרנדיוזיות, הבנתי את כוונתו ואת הדחיפות שבה הגיע עם המשימה שהמציא לעצמו.

איך עוזרים לגיק מפוזר וגאון להוריד חלומות לקרקע? בעזרת מדע בדיוני, כמובן.

הוא סיפר שתקוע לו רעיון מהפכני בראש כבר עשור, ואינו מצליח להוריד אותו מהמחשבות אל המחשב. "אבל אני לא בטוח שתסכימי לעבוד איתי עליו, כי מדובר בתכנות ונוסחאות, ולא בכתיבה".
עניתי שמבחינתי העבודה היא זהה – הוא זה שיוצר ועושה, אני "רק" עוזרת לו לשחרר את הרעיון מהחלום אל המציאות. התחלנו לעבוד על הפטנט, אותו חלם עשר שנים.
איך עוזרים לגיק מפוזר וגאון להוריד חלומות לקרקע? בעזרת מדע בדיוני, כמובן. וגם הרבה מאד גבולות, לוחות זמנים ואיומים בלתי עדינים.
דרך עבודתנו המשותפת, הוא הצליח לבנות בכתב עולם בדיוני שבו מתקיים הפטנט שלו, יצרנו תמונה ברורה דרכה יכולנו לראות את היישום שלו מתרחש בפועל וכך הצלחנו לחלק לשלבים מפורטים את מה שבאמת יש לעשות ולהשיג כדי לקיים את המציאות הזו בעולם הממשי.
תוך חודש היה לנו מסמך מסועף וברור שתיאר את הפטנט, ותכנית פעולה לשנה הקרובה עבור הלקוח, צעדים לכתיבת הפטנט משלב הרעיון עד לרישומו כחוק ויישומו בעולם האמיתי. המשכנו לעבוד יחד בסטארט אפ שהוא הקים לצורך הפטנט. מצאתי את עצמי, הרוחניקית ממגמה הומנית, מנהלת פרויקט הייטק בתחום שמעולם לא חשבתי שאגיע אליו או יעניין אותי, נוסעת לפגישות בפקולטה למדעים, אחרי שני תארים במדעי החברה והרוח.

CMO –  Chief Muse Officer

בהייטק אוהבים לתת טייטל מרשים לכל תפקיד. יום אחד התכתבתי במייל עם ספקית כלשהי עבור הסטארטאפ, ואז היא שאלה אותי "בעצם אני לא מבינה עם מי אני מדברת, את ואני משוחחות כל הזמן, אני יודעת מה התפקיד של הפרופסור (הלקוח שלי) אבל מה התפקיד שלך?" אמרתי, וואלה צודקת ושאלתי את הלקוח, תגיד מה התפקיד שלי בעצם? והוא ענה בלי לחכות שניה אחת – מה זאת אומרת, את המוזה! אני לא מבין מה את עושה בדיוק, אבל רק עם הנוכחות שלך, הדברים מתקדמים. הוענק לי ג'וב טייטל רשמי "CMO –  chief muse officer" והוא זה שנתן לי את הרעיון לכנות את עצמי מוזה מקצועית.